כל השבח לאללה; אנו משבחים אותו, מבקשים את עזרתו ומבקשים את סליחתו. אנו נמלטים אל אללה מפני הרע שבנפשותינו ומפני מעשינו הרעים. את מי שאללה מדריך, אף אחד לא יכול להטעות, ואת מי שהוא נותן לו ללכת שולל, אף אחד לא יכול להדריך. אני מעיד כי אין אלוהים הראוי לעבודה פרט לאללה לבדו, ללא שותף, ואני מעיד כי מוחמד הוא עבדו ושליחו. הו אללה, שלח ברכות, שלום וחסד עליו, על משפחתו ועל כל חבריו.
אני ממליץ לכם, עבדי אללה, וקודם כל לעצמי, לירא את אללה הכל-יכול, כי זהו ציוויו לאלו שבאו לפנינו ולנו. אללה, הרם, אומר:
“וכבר ציווינו על אלה שקיבלו את הכתוב לפניכם, ועליכם, לירא את אללה” (אל-ניסא: 131).
אחים מוסלמים, בין המשלים המורשים של הערבים יש סיפור עם לקח עמוק: הסיפור על שלושת השוורים והאריה. היו שור לבן, שור אדום ושור שחור שחיו יחד, בטוחים כל עוד נשארו מאוחדים, כי האריה לא העז להתקרב אליהם. אך כאשר האריה זרע פירוד והונאה ביניהם, הוא ניצח אותם אחד-אחד. השור האחרון, לפני שנטרף, אמר: “נאכלתי ביום שבו נאכל השור הלבן.”
כך, עבדי אללה: אויב לא יכול להתגבר על אומה מאוחדת, אך אם הוא מוצא אותה מפורדת, הוא כובש אותה אחד-אחד.
היום, במציאות שלנו, אנו רואים את מה שמכונה “אריה של דוד”, כלומר ישראל, שזורע הרס ותוקפנות: היא מצור על עזה, מפציצה את לבנון, תוקפת את סוריה ותקפה את תימן ואיראן בחודשים האחרונים – כל זאת בזמן שהאומה המוסלמית שותקת ומפורדת. אם כל מדינה אומרת: “זה לא ענייני”, אף אחד לא יישאר בטוח.
שליח אללה (שלום וברכות עליו) אמר: “המאמינים, באהבתם ההדדית, בחמלתם ובסולידריות שלהם, הם כמו גוף אחד; כאשר איבר אחד סובל, שאר הגוף מגיב בחוסר שינה ובחום” (דווח על ידי מוסלם).
האם מותר שחלק מגוף האומה הזו – פלסטין ועזה – יסבול בזמן שאנו נשארים שקטים ואדישים? שתיקה היא בגידה, ופירוד הוא הרס. הישועה שלנו טמונה רק באחדות ובאחיזה בחבל של אללה יחד.
אני אומר זאת ומבקש סליחה מאללה עבורי, עבורכם ועבור כל המוסלמים על כל חטא. לכן, בקשו את סליחתו, כי הוא המסלח ביותר, הרחום ביותר.
כל השבח לאללה על טובו, ואנו מודים לו על הדרכתו וחסדו. אני מעיד כי אין אלוהים הראוי לעבודה פרט לאללה לבדו, ללא שותף, להאדרת גדולתו, ואני מעיד כי מוחמד הוא עבדו ושליחו, הקורא לשביעות רצונו. מי ייתן ואללה ישלח ברכות, שלום וחסד עליו, על משפחתו, חבריו ואחיו.
ועכשיו, עבדי אללה: חדית’ים אותנטיים משליח אללה (שלום וברכות עליו) מזכירים את המהדי באחרית הימים, אדם מבית הנביא, שנשלח על ידי אללה הכל-יכול למלא את הארץ בצדק ושוויון לאחר שהיא מלאה בעריצות ואי-צדק, ולאחד את האומה תחת מנהיגותו.
אך דעו כי המהדי לא יהיה תחליף לחובותינו היום. הוא כמו המלט שמחבר את הלבנים, ואתם – האומה המוסלמית ממזרח למערב – הם הלבנים. אם הלבנים מפוזרות ומפורדות, מה הוא יאסוף? אך אם הלבנים מסודרות ומאוחדות, המהדי יבוא לחזק אותם ולבצר אותם ברצון אללה.
אל תגידו: “נתאחד כשהמהדי יופיע.” התאחדו היום. אל תחכו לעתיד כדי לקום – קומו עכשיו. תמכו בעזה היום. הגנו על פלסטין היום. עמדו לצד לבנון, סוריה, תימן, איראן וכל ארץ מוסלמית שמותקפת.
מוסלמים של העולם, במזרח ובמערב, באסיה, אפריקה, אירופה ואמריקה: חובתכם אינה מסתיימת בתפילה או בחמלה בלבד. עליכם לפעול פוליטית, לדרוש עמדות מעשיות מממשלותיכם – אם לא עם צבאות, אז עם דיפלומטיה, חרם, סנקציות ולחץ פוליטי וכלכלי. כל אלה הם אמצעים לתמיכה במדוכאים.
אללה, הרם, אומר: “אכן, אללה לא משנה את מצבו של עם עד שהם משנים את מה שבתוכם” (אר-ראעד: 11).
מהרו, מוסלמים, אל התשובה, הרפורמה והאחדות, כדי שכאשר תגיע הבטחת אללה, נהיה בין אלה שראויים לניצחון ולהעצמה.
הו אללה, אחד את שורות המוסלמים, השלם את לבבותיהם ואחד את דבריהם על האמת, הו אדון העולמות. הו אללה, הענק ניצחון למדוכאים בעזה, בפלסטין ובכל הארצות המוסלמיות. הו אללה, חזק את לבבותיהם, תקן את צעדיהם והענק להם ניצחון על אויבך ואויבם. הו אללה, הפוך את תחבולות הציונים נגדם ותן למזימותיהם לחזור עליהם, הו חזק, הו נעלה.
ושלח ברכות ושלום על זה שאללה ציווה אותנו להתפלל עבורו ולשלוח לו שלום, כפי שאמר, הרם: “אכן, אללה ומלאכיו שולחים ברכות על הנביא. הו אתם המאמינים, שלחו ברכות עליו והצדיעו לו בהצדעה מלאה” (אל-אחזאב: 56).
הו אללה, שלח ברכות, שלום וחסד על נביאנו מוחמד, על משפחתו ועל כל חבריו. מי ייתן ואללה יהיה מרוצה מהח’ליפים המודרכים כראוי, מכל החברים ומאיתנו יחד איתם ברחמיך, הו הרחום ביותר מבין הרחמנים.
הו עבדי אללה, אכן, אללה מצווה על צדק, טוב ונתינה לקרובים, והוא אוסר על חוסר מוסריות, רע ועריצות. הוא מייעץ לכם כדי שתזכרו. זכרו את אללה, הגדול והנעלה, והוא יזכור אתכם. הודו לו על ברכותיו, והוא יגדיל אותם. זכירת אללה היא גדולה יותר, ואללה יודע מה אתם עושים.